בזמן צפייה הדילמה החברתית ב- Netflix, סרט דוקומנטרי חדש על ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות של מדיה חברתית על העולם, השתדלתי מאוד לא לבדוק את הטלפון שלי. עם זאת, גם כשהאזנתי לטריסטן האריס, נשיא ומייסד המרכז לטכנולוגיה הומנית ועובד גוגל לשעבר, מדבר על הסכנות שב התמכרות לרשתות החברתיות, אצבעותי גרדו לרענן את הפיד שלי באינסטגרם. זה לא, טוען הסרט התיעודי הזה, כישלון אישי לחלוטין מצדי. זה בגלל שאינסטגרם, ואפליקציות הרשתות החברתיות הרבות כמוה, נועדו לגרום למשתמשים לתת את השירות שלהם ככל שחיינו שנוכל לתת. וברגע שנתנו להם את זה, הם משתמשים במידע הזה כדי לחזות ולשנות את ההתנהגות שלנו.
בוודאי שמעתם את השורה הזו בעבר, במיוחד אם ניסיתם להבין את שערוריית פריצת הנתונים של קיימברידג 'אנליטיקה שפקדה את פייסבוק בשנת 2018. הדילמה החברתית- שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס בינואר ונרכש על ידי נטפליקס זמן קצר לאחר מכן - לא בדיוק חושף שום מידע חדש ומזעזע, אך הוא מקשר אותו באופן שעשוי להפחיד אותך. התמצית הבסיסית: אם חשבתם שאתה בטוח מפני מניפולציה דרך עמק הסיליקון - אם היית חכם מדי, פיקח מדי מבחינה טכנולוגית או בעל רצון חזק מדי לכך - חשבת לא נכון. אף אחד לא בטוח, אפילו לא המנהלים לשעבר של גוגל, פייסבוק, טוויטר ופינטרסט שנרשמים בסרט הזה כדי להגיד כמה הם מבולגנים חושבים שכל העניין הזה.
הבמאי ג'ף אורלובסקי (ידוע בסרטים התיעודיים הסביבתיים שלו, רודף אחרי אלמוגים ו רודף אחרי קרח ) זכה להרבה ראיונות גלויים, עם הנרטיב המרכזי בהנהגת האריס, שעשה משהו מקריירה של דיבור על דרכים לא מוסריות של תעשיית הטכנולוגיה. הראיונות האלה מרתקים כמו שהם מחרידים.
מה שאני רוצה שאנשים יידעו זה שכל פעולה שאתה מבצע [באינטרנט] מנוטרת ומתועדת בקפידה, אומר ג'ף סייברט, לשעבר בכיר בטוויטר. בדיוק איזו תמונה אתה עוצר ומסתכל, לכמה זמן אתה מסתכל עליה.
ג'רון לנייר, מדען מחשבים שנחשב לאחד ממייסדי הטכנולוגיה של מציאות מדומה, חושב שהפתגם עתיק היומין שאנחנו המוצר בכל הנוגע למדיה חברתית הוא פשטני מדי. זה השינוי ההדרגתי, הקל, והבלתי מורגש בהתנהגותך ובתפיסה שלך שהוא המוצר. ... זה הדבר היחיד שיש להרוויח ממנו כסף - לשנות את מה שאתה עושה, איך אתה חושב, מי אתה. זה שינוי הדרגתי, זה קל. אם אתה יכול ללכת למישהו ולומר, 'תן לי 10 מיליון דולר ואני אשנה את העולם באחוז אחד בכיוון שאתה רוצה שהוא ישתנה ...' זה העולם! זה שווה הרבה כסף.
הדרך לחשוב על זה היא 2.7 מיליארד מופעי טרומן, אומר משקיע הפייסבוק המוקדם רוג'ר מקנמי, על האופן שבו פייסבוק נותנת פיד לכל משתמש. לכל אדם יש את המציאות שלו עם העובדות שלו. עם הזמן יש לך תחושה כוזבת שכולם מסכימים איתך מכיוון שכולם בעדכון החדשות שלך נשמעים כמוך. וברגע שאתה במצב הזה, מתברר שאתה מתנהל בקלות רבה.
צילום: נטפליקס
מה שקצת פחות מרתק הוא ההצגה המופיעה דיאטת סנטה קלריטה השחקן סקיילר ג'יסונדו כנער מכור לפייסבוק, ו איש עצבני כוכב וינסנט קארטייזר כגלם ההאנשה של האלגוריתם המרושע ששומר עליו מכור. אמנם ברור שזה אמור להעסיק את הקהל בין ראיונות משעממים לפעמים עם מנהלים, אבל זה פשוט מטופש, שלא לדבר על מיושן, בהתחשב בכך שרוב בני הנוער כבר לא משתמשים בפייסבוק. המלודרמה של הסצנות האלה גורמת לי לתהות אם הדילמה החברתית ילעגו לו בעוד 50 שנה, על הסרט התיעודי נגד מריחואנה משנת 1936 שיגעון בטירוף שהפך לזייף מוזיקלי בשנת 1998 בכיכובם של אלן קאמינג וקריסטן בל.
זה גם קצת מוזר לראות את כתב האישום הצורב הזה של תעשיית הטכנולוגיה בנטפליקס, אחת ענקיות הטכנולוגיה הגדולות מכולן. האם נטפליקס לא נקטה בכל האסטרטגיות המניפולטיביות ויצירת ההתמכרות של אפליקציות המדיה החברתית הללו והחילה אותן על תעשיית הקולנוע? כלומר, הפעלה אוטומטית? האלגוריתם? העובדה שמנכ'ל נטפליקס ריד הייסטינגס פעם נאמר התחרות הגדולה ביותר של החברה שלו הייתה שינה? יוטיוב אמנם עולה בקשר לחורי ארנבת הקונספירציה, אך נושא הזרמת מעולם לא מוזכר - אולי לא מפתיע, בהתחשב במערכת היחסים הקודמת של אורלובסקי עם נטפליקס, שהוציאה את סרטו. רודף אחרי אלמוגים.
אבל בעיקר, הדילמה החברתית משכנע יותר מדי במסר שלו כי עמק הסיליקון הוענק לרמת כוח חסרת תקדים בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, וכי הוא לא מטפל בכוח הזה בצורה אתית אפילו מרחוק. אתה יכול להתרחק מ הדילמה החברתית משוכנע למחוק את חשבון הפייסבוק שלך. אבל גם אם כן, הנזק נגרם. ובשלב זה, לא ברור אם לתעשיית הטכנולוגיה - גם אם היא התעוררה עם מודע, או שנאלצה להחזיק אותה בצורה של רגולציה ממשלתית - יש בכוחה לתקן אותה.