'הבז של חמאת הבוטנים' סקירת הולו: זרם אותו או דלג עליו?

איזה סרט לראות?
 

הבז של חמאת הבוטנים היה קופת שינה בשנת 2019, שנהנתה ממבקרים וקהל בגלל סוג הנגישות הטובה ביותר שתתורגם ככל הנראה לקהל הביתי עכשיו כשהיא זורמת באמזון פריים והולו. שיא לבוף כותרות לצד העולה החדשה זק גוטסגן, שמשחקים חברים לא סבירים בנסיעה בכביש דרך הביצות של דרום מזרח. זה לא עניין אם זה יחמם את הלב, אלא כמה.



פלקון חמאת הבוטנים : להזרים אותו או לדלג עליו?

התמצית: זק (גוטצגן) נמצא בבית אבות כבר שנתיים וחצי. הוא בן 22. יש לו תסמונת דאון. אין לו כסף. אין לו משפחה. אין לו לאן ללכת אחר. המדינה פשוט תקעה אותו שם. המדינה מבאסת. הוא צופה בקלטת וידאו ישנה וחבוטה של ​​מתאבק בגדול מהאגדה המקומית בשם Salt Water Redneck (כנסיית תומאס האדן), וכשסיים לצפות בה, הוא צופה בה שוב. התושבים מתייחסים אליו בחביבות, כנראה בגלל מרץ נעוריו, שמוצג לעתים קרובות בהתלהבותו מההיאבקות. הקלטת מפרסמת את בית הספר להיאבקות של רדנק, וכמובן, זק רוצה להשתתף, למרות שבית הספר כנראה הוא זיכרון עד עכשיו. כמה מחבריו הקשישים עוזרים לו להימלט מהבמה, מה שמרגיז את חברו ותומכתו בהתנדבות, אלינור (דקוטה ג'ונסון). הם הציבו סורגים על החלון שלו, ששותפו לחדר קרל (ברוס דרן) עוזר לו להתכופף, כנראה בגלל שהוא רוצה לראות את הילד הזה חופשי לרדוף אחרי חלום, כנראה בגלל שנמאס לו לצפות בקלטת הווידיאו הארורה ההיא. זאק משמן בסבון נוזלי, מחליק דרך הסורגים ורועם אל תוך הלילה כשהוא לבוש רק בלבניו הצמודים.



בינתיים טיילר (LaBeouf) הוא דייג קשה חיים בבנקים החיצוניים בצפון קרוליינה הנושא את עצמו כאילו הוא בן 10, אולי מבוגר ממנו ב -15 שנה. הוא יונק זיכרון של אחיו הבכור, שברור שהוא כבר לא נמצא שם. טיילר פורץ באופן שגרתי לסירי סרטנים שבבעלותם של דאנקן (ג'ון הוקס) ורטבוי (ילווולף), והפעם האחרונה הייתה הקש האחרון. הבוס של טיילר מפטר אותו ודאנקן ורטבוי מכים אותו והוא תופס מצית ושורף את המזח והציוד שלהם וממריא. הוא קופץ בסירתו, ושני הקשוחים הגועשים רודפים אחריו דרך הביצות והתעלות. הוא הורג את המנוע, מתכופף ומחכה שיעברו, ומי מסתתר מתחת לברזנט אבל זק, חולה ים מהמרדף.

חברה כלשהי לא רצויה מדי עבור טיילר, אך לזק אין חולצה, אין מכנסיים, אין נעליים והוא אינו יכול לשחות, דבר שטיילר לומד לאחר שהוא זורק את זק וכמה ילדים מייסרים אותו בכך שהוא קורא לו פיגור ודוחף אותו מהמעגן. . הוא צולל אחריו ובסופו של דבר הם מפרסמים אותו לזמן מה, דרך שדה תירס ולחנות נוחות שבה טיילר קונה כמה דגים וצנצנת חמאת בוטנים ומעניק לבעל מעט ירח. הוא גם פוגש את אלינור, שמסרקת את האזור עם תמונה של זק, בתקווה למצוא אותו. אז טיילר וזק שניהם במנוסה, מתחמקים אחר רודפים, אחד עם מטרה והשני בלי ושניהם רק כדי להימלט, ולפני שאתה יודע את זה, יש להם לחיצת יד סודית, וטיילר נותן לו ללבוש את אחת החולצות שלו וזוגות מכנסיים וזוג מגפיים ומלמדים אותו לירות 12 מד.

באילו סרטים זה יזכיר לך ?: יש כאן איכות פרבוליסטית גדולה מהחיים / פרט קטן שהיא כמו גרסה מעט פחות קריאה של ניאו-מיתוסים דרום-דרומיים כמו חיות הטבע הדרומי ו בּוֹץ .



ביצועים שווה צפייה: LaBeouf מוצא את השכנוע, האינטנסיביות ואת החיים הפנימיים הלא מדוברים של דמות שנכתבה עם משיכות רחבות יחסית. והוא גם נקודתי באופן מצחיק, ומוצא את הנקודה המתוקה בין גס רוח אימפולסיבי לצעיר ואבל וסובל.

דיאלוג בלתי נשכח: זק: אתה לא מוזמן למסיבת יום הולדת שלי!



מין ועור: אף אחד.

הטייק שלנו: פלקון חמאת בוטנים יכול היה להיות נצלני, אבל זה לא - מדובר באדם עם עניין יחיד, וצורך דחוף להמשיך בו. זק מטופל על ידי מנהל בית האבות כמו סחורה, ומסטיק בתחתית הנעל של המדינה, אבל זה בכנות לא מרפה אותו. הוא מתפעם ממעט מאוד, אפילו לא מתבודד מחוספס למראה עם רובה ציד על כתפו כמו טיילר. גוטצגן הוא ליבו של הסרט, והירידות שלו אינן תמיד מוקד העלילה; זו עובדה והיא מתייחסת ככזו, ואנחנו רוצים שהוא יפגוש את גיבורו ההיאבקות כאילו היינו רוצים לראות את החלום של מישהו מתגשם.

הסרט מקפיד על ניגוד בין אלינור וטיילר - היא רוצה להגן על זק, והוא רוצה שהבחור ילכלך את ידיו. שניהם צודקים. יש כימיה נהדרת בין גוטצגן ללהוף, וג'ונסון הופך אותה בהכרח לשלישיית קסם קל ורגש פשוט וישיר. לגברים האלה אין משפחות, אז אולי הם צריכים לעשות את עצמם, כאן ביופיו של החוף האטלנטי החם, עם שמי הזהב, שטחי העשב המרופטים, חופי הים הגולמיים ופרצי הגשם המרענן.

הדמויות הללו קיימות בעלילה פשוט-מתחילה שמתחילה דרמטית מוגברת אך אמינה בעיקר, וגדלה לשאגת שוורים מלאה. זק וטיילר משוחחים עמוק ליד מדורות חוף; יש שיעורי שחייה וטיולים בוגדניים על פני מים סוערים. במחצית הדרך יש מונטאז 'מוסיקלי המסמן את המיזוג הטונאלי לעבר הוקיניות חמודה-עממית-מתכווצת, והם מתחילים לפגוש מקומיים מוזרים, צפים על רפסודה כמו האק פין וג'ים ומזייפים את הפרסונה של היאבק המתאבקת, וזה כמובן הכותרת של סרט. איך אלינור יכולה להתנגד להיסחף להרפתקה האופטימית שלהם? איך מישהו מאיתנו יכול? הסרט עובד בעיקר בשירות התחממות הג'וק, והסופר / במאי טיילר נילסון ומייקל שוורץ מראים יד בטוחה עם צוות השחקנים והתפאורה. זה טוב, וכשזה לא טוב, זה יפה לעזאזל טוֹב.

השיחה שלנו: הזרימו את זה. היית צריך להיות עשוי מברזל כדי לא להיות מושפע ממנו הבז של חמאת הבוטנים ורפסודת התענוגות העצלה שלו.

ג'ון סרבה הוא סופר עצמאי ומבקר קולנוע שבסיסו בגרנד ראפידס, מישיגן. קרא עוד על עבודתו ב johnserbaatlarge.com או עקבו אחריו בטוויטר: @ johnserba .

זרם הבז של חמאת הבוטנים על הולו