סקירת הטלוויזיה של הבלוט 'הנספח: זרם אותו או דלג עליו?

איזה סרט לראות?
 

היו הרבה מופעים על אנשים שעוברים לעיר או מדינה חדשה ולוקחים זמן להשתלב בחברה ובמנהגיה. אבל לא רבים עטפו סיפור מסוג זה בפיגוע טרור אמיתי. אלי בן דוד מנסה לעשות בדיוק את זה עם הסדרה החדשה שלו הנספח. המשך לקרוא לקבלת מידע נוסף.



המצורף : להזרים אותו או לדלג עליו?

יריית פתיחה: אבשלום כהן (אלי בן דוד) מנגן סולו תופים. אנו רואים שהשתלב בו בריצה ברחובות פריז ונרדף על ידי ניידת משטרה.



התמצית: אבשלום הוא מתופף בלהקה ידועה שסיירה בישראל והקליטה אלבום. הוא חוזר מהופעה לילה אחד ורואה את אשתו אנאבל (הלואיז גוד) יושבת בחוץ. היא חוגגת; היא אומרת לו שהיא קיבלה עבודה חדשה כנספח בשגרירות ישראל בפריס, והיא רוצה שאבשלום ובנם אורי (אלי לאקס) יעברו איתה לשם במשך שנה. לא רק שזו עבודה טובה, אלא שפריז היא עיר הולדתה והיא מתגעגעת לקרבה לחברים ולמשפחה.

אבשלום מסכים, אבל הוא מכיר את הסצנה שם. קרואסונים לארוחת בוקר, אנטישמיות ... אך הוא יודע עד כמה העבודה והבית להיות חשובים לאנאבל.

שבועיים אחרי שהיא מתחילה את עבודתה, אבשלום ואורי מצטרפים אליה; הוא המום כשהיא פוגשת אותו בשדה התעופה במצב דיפלומט מלא, עם שומר ראש בשם צחי (עומר דרור). אבשלום כבר עייף ולא נוח, בהתחשב בכך שהוא מדבר מעט מאוד צרפתית, והוא עוד יותר לא נוח כשאנבל לוקחת אותו למסיבת קבלת פנים מפתיעה שזרקה הוריה.



מניפסט נטפליקס עונה 4

הוא הולך לטייל, ומגלה ממנהיג להקתו אסף (אוהד קנולר) כי תאריך יציאת האלבום נדחק וכי הוא צריך להשתמש במישהו מקומי כדי לנגן עליו תופים. אבשלום חושב שהוא נבגד, מכיוון שהוא לא היה עוזב את ישראל לו היה יודע על כך קודם. הוא מסתכסך עם אנאבל ומסער. ואז האזעקות עוברות - קבוצת מחבלים ירה במסעדות ובתיאטרון בטקלאן. אנאבל מורה על ידי צחי להתפנות אך היא רוצה למצוא קודם את אבשלום.

בינתיים אבשלום נעצר על ידי המשטרה, בטעות כאחד מתוקפי דאעש, מושפל באיומי אקדח וגורר לתחנה. אנאבל מיישרת את המצב, אבל הזמן של אבשלום בפריז מתחיל בצורה גרועה.



צילום: טלוויזיה בלוט

תאריך פרסום הודעה אדומה

אילו מראה זה יזכיר לך? כסיפור דג מחוץ למים, הנספח , יש גוונים של טד לאסו , אלא שאבשלום פרנואידי יותר ופוחד מאשר חיובי ובטוח.

הטייק שלנו: בן דוד, שכתב וביים הנספח בנוסף לכיכובו של הסדרה, התבסס בסדרה באופן רופף על ניסיונו, במיוחד סביב פיגועי הטרור בנובמבר 2015 בה נהרגו 130, כולל 90 בתיאטרון בטקלאן. הוא מיצב את ההצגה כדרמה מסוג כלשהו, ​​אם כי נוטה בכבדות לעבר החלק הדרמטי של המשוואה.

זה לא רק להיות עד כמה אבשלום לא נוח בפריס; יש לזה הרבה קשר עד כמה דברים היו נוגעים ללב בעיר לאחר התקפות אלה, עם יהודים שחוששים להיחדד ומוסלמים ייעדו גם אם אין להם שום קשר לדאעש. בן דוד משחל את כל הפחד ואי הנוחות דרך אבשלום, שהעוגן היחיד לביתו מנותק כשחברו מפטר אותו מהלהקה. סביר להניח שהוא מקנא בעמדתה החדשה של אנאבל - כשהוא רואה איך היא לבושה כשהיא אוספת אותו ואת אורי בשדה התעופה, הוא אומר שהיא יפה, אבל אולי יפה מדי? - והלהקה הייתה הקישור היחיד שלו לחייו בישראל. עכשיו הוא בעצם עשה את אותו הדבר שעשתה אנבל בעשור האחרון, והוא שנא את זה כשהיא הצביעה לו על כך.

אנו מצפים שהסדרה תהיה חבורה של ימים בחייו של אבשלום כשהוא מנסה להבין כיצד לחיות בפריס מבלי להיות ממוקד להיות יהודי או בטעות להיות מחבל. יהיו רגעים בהם הפרנויה שלו משתלטת, כמו בפרק השני, בו הוא מרגיש שעוקבים אחריו ומוציא את אורי מבית הספר באמצע היום. ישנם גם רגעים בהם הוא פשוט ירגיש לא בנוח עם חייה הדיפלומטיים של אנאבל, בהתחשב בכך שהוא מתלבש בקפוצ'ונים, מעילים צבאיים וחולצות לד זפלין. מה אני? איזה בן 20 שהגיע לכאן כדי להתחיל קריירה? הוא שואל את אנבל. לראות אותו מנווט כזר בגיל העמידה בארץ מוזרה יהיה מעניין, בלשון המעטה.

זה עוזר שבן דוד מבצע את החומר שלו בשילוב נכון של יהירות ופחד. המבט על פניו כשהמשטרה שואלת אותו באיומי אקדח הוא פחד טהור, כמו גם המשרד דורש שגוד יורה כשהיא מנסה להוציא את אבשלום מהמצב המסוכן הזה. כרגע, אלה שתי ההופעות היחידות שחשובות, אבל אנחנו בטוחים שנראה יותר מהאחרים בקאסט בזמן שהמשפחה סביב אבשלום ואנאבל תתפתח.

מין ועור: שום דבר בפרק הראשון.

יריית פרידה: לאחר שהוציאו אותו מתא מעצר הם מגיעים לבניין שלהם ואבשלום אומר, קח אותי לדירה. היא אומרת, בחום, לא, אני אקח אותך הביתה.

כוכב שינה: אנחנו תמיד הולכים לצטט ילדים כאן, אבל אלי לאקס באמת עושה עבודה יפה כמו אורי הקטן. לעזאזל, שיערו לבדו אמור לקבל קרדיט למשחק משלו.

קו ה- Pilot-y ביותר: כשחבריה הצרפתיים של אנאבל שומעים את אבשלום מדבר בעברית ואחד מהם אומר, זה נשמע כמו גרמנית מדוברת לאחור וצוחקת. האם אנשים צוחקים שֶׁלְךָ שפה, חברים צרפתים? כמו כן, זה נשמע שמעולם לא שמעו עברית, וזה ספק.

השיחה שלנו: הזרימו את זה. הנספח הוא נתח מופע חיים המתרחש באחת התקופות ההפכפכות ביותר של פריז מאז מלחמת העולם השנייה. זו הצמדה טובה של הארציות של להיות בעיר לא מוכרת ועוינת משהו עם פחדים אמיתיים מגזענות וטרור מעורבבים. וזה מבט מציאותי הרבה יותר על בירת צרפת מאשר אמילי בפריז , זה בטוח.

ג'ואל קלר ( @ joelkeller ) כותב על אוכל, בידור, הורות וטכנולוגיה, אבל הוא לא ילד את עצמו: הוא נרקומן בטלוויזיה. כתיבתו הופיעה ב- New York Times, Slate, Salon, RollingStone.com, VanityFair.com, Fast Company ובמקומות אחרים.

זרם הנספח בטלוויזיה של בלוטים