להזרים את זה או לדלג על זה: 'הפריבילגיה' בנטפליקס, מותחן אימה גרמני חסר היגיון על בני נוער ורוחות רפאים וקנוניות ופטריות רוצחות (ועוד!)

סרט נטפליקס גרמני הפריבילגיה ( הפריבילגיה ) הוא מותחן קונספירציה פרנואידית אימה על-טבעית בדרמת נוער רומנטית, ואם זה נשמע כמו קומץ סרטים, היית ממש בעניין. זה יכול להיות גם קומדיה, למרות שאני לא חושב שזה מכוון, וזה יכול להיות דבר טוב, או לא. בואו נחקור יותר, נכון?

מייקל בובל מיוחד לחג המולד 2018 nbc

הפריבילגיה : להזרים את זה או לדלג על זה?

התמצית: פין שרד גיהנום כשהיה ילד: אחותו המתבגרת השתגעה וניסתה לקחת אותו איתה כשהיא השליכה את עצמה מגשר. עוברות כמה שנים, ופין (מקס שימלפניג) הוא תלמיד תיכון המתמודד עם הנשורת הפסיכולוגית של התקרית. הוא עובר שלל בדיקות מאמץ רפואיות וכדומה, והרופא אומר לו שהטראומה פגעה במוח שלו, אז הנה, קח את התרופה הזו. אולי כל זה בגלל שהוא קצת שקט ומדורה, מנודה בבית הספר. אבל יש לו בסטי, לנה (ליאה ואן אקן), והבחורה החמודה הזאת סמירה (טיג'אן מאריי) שם לא יכולה להפסיק לחייך אליו, מעיפה את שערה בהילוך איטי, כאילו, שלום לך, וידאל סאסון.

לפין יש רק שישה חודשים עד סיום הלימודים, ואנחנו יודעים את זה כי לנה אומרת לו, אתה מאמין שיש לנו רק שישה חודשים עד סיום הלימודים?, וזה דבר טיפשי לומר, כי כמובן הוא יודע שיש רק שישה חודשים לסיום הלימודים, אבל אני מניח שלא ידענו שיש רק שישה חודשים לסיום הלימודים. גזור לשיעור ביולוגיה, שם פין ולנה מאזינים להרצאה על הפטרייה המטורפת ההיא שמשתלטת על מוחן של נמלים ומצמיחת את ראשן והופכת אותן לזומבים, שבוודאי אין לה שום קשר לעלילת הסרט, שום דבר. מהמר, אז בואו פשוט נמשיך לצפות ונזכור את הסצנה הזו רק אם נצטרך מאוחר יותר, בסדר?

בכל מקרה. סמירה אולי לא תהיה מעוניינת אם היא ידעה על הבעיות של פין. הוא סובל מהזיות מטורפות. הוא הולך בסהרורי. הוא מצייר דברים מצמררים במחברת שלו. והוריו עשירים מאוד, עם אחד מאותם בתים מודרניים עם מערכת אבטחה היי-טקית וחלונות מהרצפה עד התקרה וכל כך הרבה זוויות חדות של 90 מעלות, אתה צריך רפידות מרפקים כדי למזער את הפציעה בזמן שאתה רק קיים בחלל. דברים מתחילים להיות מוזרים במיוחד כשפין מתעורר באמצע הלילה וצופה בטקס מוזר שבו מעורבים אחותו התאומה סופי (מילנה צ'רנטקה) והוריו, אבל זה בטח היה חלום מטורף, נכון? בטוח. ואז החבר של סופי מופיע מת בשטיפת מכוניות; פין מבקר את סבו החולה בבית החולים, שהייתה סצנה מתוקה אלמלא המוזיקה המבשרת רעות שאומרת לנו שלא; הוא כל הזמן רואה איזשהו רוח חיים שד נוהם; והאם לא הגיע הזמן שפין ולנה יתייעצו עם סוחר מדיום של עשבים מדומים? זה. אכן כך הוא. כי משהו קורה כאן, אבל אני לא אומר מה, חלקית כי זה לא הגיוני במיוחד.

צילום: נטפליקס

אילו סרטים זה יזכיר לך?: תאר לעצמך קטעים של צא החוצה , תוֹרַשְׁתִי , התינוק של רוזמרי , אֶמצַע הַקַיִץ , הקוסם , ערמומי ו ראה מודבקים יחד בצורה אקראית, ואז שרוכים עם זווית הפארמה הגדולה של Resident Evil והניף הקטן ביותר של פרשנות הכיתה מ טַפִּיל . זה הבלגן הגדול והסורר הפריבילגיה .

ביצוע ששווה צפייה: בתור הבסטי ש-DGAF, ואן אקן מביאה קצת ריחוף לזבל חסר הטון הזה, למרות שהיא בסופו של דבר כבולה מחוסר המיקוד שלו.

דיאלוג בלתי נשכח: חילופי הדברים בין פין למאוחרתו סמירה הם התגלמות הרומנטיקה:

פין: זה היה החלום הכי גדול שלי שתדבר איתי. ועכשיו…

מה אומר קני בסרט בדרום פארק

סמירה: ועכשיו אנחנו בודקים זה את זה אם יש פטריות גופות דמוניות?

מין ועור: בוא לעלילת האימה-קונספירציה המגוחכת. הישארו (אני מניח?) לסצינת השלישייה האקראית והלא עירומה שהושלכה רק בשביל זה.

התפיסה שלנו: כמה עצות: אל תיקח הפריבילגיה ברצינות, למרות שזה מעודד אותך לעשות זאת, בעיקר, אני חושב. קשה לדעת, כי עם סומק ראשון נראה שהסרט הוא דרמה אימה על נער המתמודד עם פסיכוטראומה משמעותית. אבל אז זה הופך להרבה דברים, גַם הרבה דברים. זה גולאש מצחיק של סצנות מהודקות בצורה גסה שמחליפות גוונים, מרומנטיקה של נוער נשיקות למה שיש-בחוץ-BOO! סיפור רפאים ועד חוט מסתורין לא-לבטוח-במה-הם-מאכילים-אותכם בני נוער-מול-מבוגרים קונספירציה לפרשנות חברתית. ואף אחד מהם אינו פונקציונלי מרחוק. או מובן. או מתגמל בכל רמה, לצורך העניין.

זה מסוג הסרטים שאין להם חורים בעלילה, יש בו חורים בעלילה. זה כל כך מלא ברמזים מוזיקליים בפטיש על סדן ואפקטים קוליים ללא הפסקה, אחד משער שהמלחין ומעצב הסאונד השתתפו בתחרות ספורט דם כדי לראות מי יכול להיות הכי OTT. השיא הגדול עמוס באפקטים מיוחדים זרים. יש סצנה שבה דמות שואלת, למה שתחנוק את עצמך עם עניבת כבלים? ובלש רצח עונה, סמים, ולסרט יש את החוצפה להציע כנראה שניקח את חילופי הדברים ברצינות, וזה די מצחיק. קשת העלילה העיקרית היא כל כך מטומטמת וחסרת נפש, אז קשה לסכם, אבל יש לזה קשר להדלקת בני נוער. אני חושב שהסרט מנסה להדליק אותנו לחשוב שהוא ניתן לצפייה.

הקריאה שלנו: דלג על זה. הפריבילגיה נהיה יותר ויותר מטומטם ככל שזה הולך, וזה אולי משעשע, אבל לא כמעט משעשע מספיק.

האם תזרים או תדלג על מותחן האימה הגרמני #הפריבילגיה עַל @נטפליקס ? #SIOSI

ג'ון סרבה הוא סופר עצמאי ומבקר קולנוע המבוסס בגראנד ראפידס, מישיגן. קרא עוד מעבודותיו ב johnserbaatlarge.com .