'הילדה' סקירת סרטים של Hulu: זרם את זה או דלג עליה?

איזה סרט לראות?
 

נערה , שנכתב ובוים ​​על ידי השחקן צ'אד פאוסט בהופעת הבכורה שלו באורך מלא, מספר את סיפורו של דפיקה קשה שחיה בבורג בוואטרס דרך הפריזמה של משפחת השקרים של משפחה אחת מורחבת. זה נופל על הדמות הטיטולרית, אותה מגלמת בלה ת'ורן, בכדי למצוא את האמת שלה בכל האמצעים הדרושים.



נערה : להזרים אותו או לדלג עליו?

התמצית: כשהגיבורה המכונה רק ילדה (בלה ת'ורן) מגיעה לעיירת לידתה באמצעות אוטובוס בינעירוני, זה עם שפתה המסולסלת המסולסלת במקום ורק מטען נשיאה אחד קטן. ולמרות שהאקדח הזה בתיק הכבדה שלה הוא משמעותי, זה לא המטען היחיד שלה. היא נסעה לכאן עם עבודה לעשות, כפי שהיא רואה את זה, ומחייגת מספר בטלפון שלה. אני אדאג שתוכלו לישון שוב בלילה, היא אומרת לאמה (אליזבת סונדרס), והולכת לחפש את אביה המת. העיירה הזו כמעט נטושה, מתה יותר מחיים, מרוקנת מתושבים, אך למען הנדודים, השמאליים מאחור, הדפוסים השונים. אבל זה גם ביתם של שריף (מיקי רורק) ואחיו למחצה צ'רמר (צ'אד פאוסט, שגם כותב ומביים), הידועים באופן קולקטיבי ופחד סביב החלקים האלה כאחים. והגעת הנערה לא חומקת ממבטם המפנה.



ילדה מבקשת לנקום באב שנטש את משפחתו, אך היא מאחרת מדי לכל זה. לטרקלין הקוקטיילים המטונף שאליו היא מבקרת אין תשובות, אם כי יש המון עיניים כלפיה שנראה כי הם יודעים מה התוכנית שלה. וכששארמר סוף סוף מתעמת איתה, זה עם היבריס מאיים ומצחיק, כי הוא יודע שהוא מוגן. לאחר מכן נערה נכנסת למשחק של חתול ועכבר עם צ'ארמר הסוציופתית ואחיו החוק הרעוע שבוודאי ייגמר רע, ולא רק בגלל הגרזן שהיא שומרת על המוכן. עבור גולדן, אחרי הכל, היא עיירה שבה הדברים נגמרים בצורה גרועה, כך שכל המחזור השחוק יכול פשוט להניע את עצמו שוב. דם נשפך, וגם סודות, וגם הילדה חייבת למצוא את האמת על ההיסטוריה של משפחתה בגולדן, או לפחות להישאר בחיים עד שהאוטובוס הבין עירוני יתגלגל חזרה לעיר.

נגמר פה גדול

צילום: אוסף אוורט

באילו סרטים זה יזכיר לך? נאמר בקנה מידה דומה, אך עם דחף קצה וסיפורי יותר, המותחן של ג'רמי סולנייר משנת 2013 חורבה כחולה שזרו יחד נקמה, סודות משפחתיים ותווים חריפים של אלימות. והניכור והעוינות שנתקלה בנערה עם הגעתה לגולדן, כמו גם צוות הדמויות שלה המייצגות ארכיטיפים ללא שמות נאותים, נזכר. איש מת , המערבון הלופטי והדיסוננטי של ג'ים ג'רמוש משנת 1995.



ביצועים שווה צפייה: נערה הוא סרטו של ת'ורן דרך אגב - הוא רוכב גבוה על האנרגיה שלה, מחייב אותו לשמור על רגעיו המקרטעים. אבל בתפקיד משנה משובח מופיע השחקן הקנדי גלן גולד, שהוא נוכחות גסה כברקיפ, הבעלים הכנה האחרון בעיר שהלך לעזאזל.

דיאלוג בלתי נשכח: נערה, שנטרפה על ידי האחים, שריף וצ'ארמר, הצ'ונג'ים שמונו בעצמם, ומתסכלים יותר ויותר מהסטטוס קוו הגולמי בגולדן, חורשת על הניסיון להבין מה קורה לברקיפ, בת בריתה הנזהרת. פעם אחת שידעתי מה קורה, איבדתי את אצבעות הרגליים, הוא אומר בהרס. זה האחים. לדעת ולא לדעת אין פירוש דבר ארור. יש בהונות, ולא בהונות.



מין ועור: אף אחד.

סיום מתים מהלכים

הטייק שלנו: נערה יש כוח אמיתי במרכזו בזכות בלה ת'ורן, ששומרת על דמותה במצב סחרחורת עד שהגיע הזמן להכות. ברצף אחד חזק במיוחד, היא מתרוצצת עם צ'ארמר במכבסה, השניים מפלרטטים אפילו כזרמים נמוכים של אימה וההבטחה הקיימת כמעט לאלימות פיזית משקפים את הכרום התעשייתי והלינוליאום. ת'ורן הוא שחקן פיזי במשחק, המספק מכות גרון, מזנק, רץ ומטיל גרזן. אבל היא הופכת את הנערה לשלמה אפילו במקטעי האקספוזיציה הסטנדרטית של הסרט. זו אישה שגדלה כועסת, תופסת את מה שהיא יכולה מהעולם, ות'ורן ממוסמר עד לזוועה והליכה.

למרבה הצער, סרטו של צ'אד פאוסט אינו יכול לקיים את המומנטום סביב עבודתו המשובחת של ת'ורן בתפקיד הראשי. זה אפילו לא יכול להעניק לה שם אישי, שמתחיל לנקוט בך ככל שהיא הופכת יותר ויותר לאדם. נכון שלמלהקת הסביבה מוטלת המשימה לייצג ארכיטיפים - Barkeep, Town Fuckup, Sheriff. אבל כמו נערה מתחילה לגלוש לעבר סדרת המאגרים שלה, היא לא תמכה בדמויות הארכיטיפיות שלה עם מספיק מבנה כדי לחזק את הסיפור שלה. העלילה הופכת רעועה כמו מוסך הגלי בו מנסה השריף של מיקי רורק לענות את ילדה. ואם כבר מדברים על רורק, שנראה בימינו כאילו הוא חובש מסכה שעשתה בדמותו של מיקי רורק, רטנותיו המושטות והאקדח המצופה כרום לא מוסיפים הרבה אופי. (פאוסט עצמו, כצ'ארמר הסוציופת המגחך, הוא הרעוע המעניין יותר, איכשהו מזריק אפוד ג'ינס לבן עם איום.) נערה מקבל ערך רב מההופעה המחויבת של ת'ורן. אבל זה נכשל בה במזימת העלילה והסיפורים שלה.

השיחה שלנו: הזרימו את זה. נערה לא יכול להצמיד את השיעורים הגדולים יותר בסיפורו על האווירה העירונית הכרונית הכרונית. אבל בלה ת'ורן מספקת הופעה מלאה חצץ, רגש לא מעוטר ונוכחות פיזית פיקודית.

ג'וני לופטוס הוא סופר ועורך עצמאי המתגורר בכל רחבי צ'יקאגולנד. עבודותיו הופיעו בקול הכפר, במדריך הכל למוזיקה, בפיצ'פורק מדיה ובניקי סוויפט. עקבו אחריו בטוויטר: @glennganges

מתי יוצאת עונה 3 של אבודים בחלל

שעון נערה על הולו