זה נכון במיוחד בעונה 2. בין הספגה של פלייבוי שנאת נשים (כן, קראת נכון) לבין פיתוי מורה מסורתי מבית הספר הישן לרומנטיקה עם אישה אחרת, ננו גם צריך להתמודד עם זר מסתורי שנראה שהוא מבין אותה מעוותת. מִשְׂחָק. במקום להתנהג מפחד או אפילו מוטרד מהאלמנט החדש הזה, נאנו מחבק אותו בחיוכה המעוות. התאמה לילד השדים הזה, משחק של חתול ועכבר זה בדיוק מה שהיא רוצה.
ככל שמתחילים מותחני האנתולוגיה, ילדה משום מקום אינו ממש אגרוף מעיים כמו משהו כמו מראה שחורה. זה אף פעם לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי. ילדה משום מקום מספר את סיפורו של מלאך מחלוקת מעוות אחד ומתעורר בבהלה שהיא גורמת באופן שגרתי. זה מאוד מוזר. אבל יש המון כיף להיות בתכנית המטורפת הזו.