נאום האמי של טיילר פרי מעורר השראה במטאפורת טלאים יפהפייה
יש בעיות רציניות יותר בעבודתו של פרי, כאן ובסרטים אחרים. נשים לעיתים קרובות סופגות את עיקר הפתיחות הסוערות והדרמטיות שלו. כאן הוא משליך שלישיית לידים נשיים חזקים בווב, פוקס וראשאד, אבל זה פמיניזם שטחי. העלילה תלויה בחוסר יכולת עורכי הדין של יסמין, ונדרש לבעלה לכוון אותה לכיוון הנכון כשהיא מבקשת את אישורו של הבוס החמור שלה; זה גם חוגג בכבדות את סבלה הרגשי של גריס ואת חוסר הפיזי הפיזי שלה (מדוע שהיא לא תסתרק לבית המשפט?). כוונתו של יוצר הסרט עשויה להיות להדגיש את הגזענות השיטתית של מערכת המשפט האמריקאית, המעבירה בחופזה אנשים צבעוניים לכלא. אבל כל פרשנות הולכת לאיבוד בתסריט כתוב ברישול, שמרגיש כמו שרבוטים של טיוטה ראשונה, ברגע האחרון.ובכל זאת, אנשים הולכים לראות את הסרט הזה לעזאזל. כמו איש ההתקשרות העממי של נטפליקס אדם סנדלר, לפרי יש בסיס מעריצים ללא ספק שמחכה להתנפל על כך ברצינות או באירוניה. יוצר הסרט קבע מזמן את ה- M.O. המרושל שלו, אותו הוא ממלא שוב בתערובת סוחפת מוחית של חוסר יכולת טכנית ומגוחך טהור ופרוקטוזי. ככל שהסרט הוא מחורבן, אינך יכול שלא להתפעל מערך הבידור שלו - נניח, באופן שבו פרי מברק באופן בוטה את המסקנה במערכה הראשונה ואז משליך עלינו כל כך הרבה פיתולים מטורפים, כמעט שכחנו שכבר הבנו מה קורה לקרות. יש כאן חישוב ברמה גאונית או חוסר אכפתיות בוטה - אני לא יכול לדעת איזה.
השיחה שלנו: הזרימו את זה. צחוק לא מכוון הוא עדיין צחוק.
האם אתה צריך להזרים או לדלג על טיילר פרי #AFallFromGrace עַל @נטפליקס ? #SIOSI
- מחליט (@ מחליט) 19 בינואר 2020
ג'ון סרבה הוא סופר עצמאי ומבקר קולנוע שבסיסו בגרנד ראפידס, מישיגן. קרא עוד על עבודתו ב johnserbaatlarge.com או עקבו אחריו בטוויטר: @ johnserba .