בפרק השבוע של Stargirl של DC , ו ספוילרים מעבר לנקודה זו , בזמן שכולם ב-Justice Society of America (JSA) נרתעים מהתקפותיו של אקליפסו, בת' (אנג'ליקה וושינגטון) סוף סוף מאמצת את גורלה ההרואי.
בפעם הראשונה שקראתי שהרגשתי כל כך בגלל שזה הרגיש כל כך מקביל, אמר וושינגטון ל-RFCB. המסע של בת' הופך לד'ר אמצע נייט, אפילו למסע של אנג'ליקה ונכנס לד'ר אמצע נייט.
לאחר מפגש מטריד עם הוריה וכמה כריכים מלאי רימות, היא פונה לבית דוגאן/וויטמור, רק כדי לגלות שם את אקליפסו הצעירה, מתגרה בה. הנבל חופר במערכת היחסים המשפחתית שלה, חוסר הכוחות שלה, אמונתם של חבריה הגיבורים... אבל כשהוא הולך אחרי המירוץ שלה, הוא לוקח את זה רחוק מדי, ובת' נלחמת. לא רק זה, אלא שהודות לתקשורת שלה עם ד'ר מיד-נייט, שנלכדה באיזה מימד צללי מוזר, הוא מעניק לה את התואר שהיא לא הרגישה איתו בנוח עד עכשיו: בת' צ'פל היא סוף סוף הד'ר מיד החדשה. -לילה, באמת.
כדי לגלות יותר על הפרק, כמה מההתגרויות של אקליפסו הגיעו מהחיים האמיתיים (מסתבר שהרבה מהם), והאם היו באמת רימות בסנדוויצ'ים האלה (היו!), המשך לקרוא.
RFCB: דיברתי עם קמרון גלמן על זה קצת, אבל איך זה להיות עוד פרק משותף איתו בעונה 2, גם אם אתה שוב בקווי עלילה שונים?
פרקים חדשים של כוח
אנג'ליקה וושינגטון: הו, זה כל כך מיוחד. אני חושב שמכיוון שד'ר Mid-Nite ו-Hourman הם, אני מאמין שהם נשואים בקומיקס. אני לא יודע למה אני אומר שאני מאמין בזה. זה נכון. הם נשואים בקומיקס. יש להם את ההקבלה הזו של יין ויאנג שלדעתי אולי נמשיך לאורך כל העונות. ובכן, אם אשאר בחיים, אני לא יודע. כלומר, אקליפסו הורג אותי בקומיקס. אז זה גם עניין. אז אין לי מושג מה קורה. אבל זה כיף. זה ממש כיף. עם זאת, מעולם לא עבדתי איתו כי הוא נמצא בקו העלילה שלו ואני בקו העלילה שלי. אז אנחנו חולקים את כל הפרק הזה שבו זה הולך אליי ואליו הלוך ושוב, אבל אין לי סצנה איתו.
באופן כללי מדברים על העונה הזו, זה היה כל כך אפל ומטריד, ובמיוחד בחלק האמצעי הזה של הפרקים, כל כך עצוב עבור הדמויות כרגע, וזה שונה מאוד מעונה 1. איך זה השפיע עליך על הסט וכשחקן, אם בכלל?
אתה יודע מה? אני מרגיש שבאותו זמן צילמנו, היינו ב-2020 באמצע המגיפה ואין לנו מושג מה קורה בעולם. אז זה לא היה קשה מדי להיכנס לעצב, רק בגלל שהעולם הרגיש עצוב. זה עדיין מרגיש עצוב. אבל אני חושב שבאותה תקופה שבה באמת לא ידענו כלום, ממש ספטמבר, אוקטובר של השנה שעברה, באמת לא היה לנו מושג מה קורה. וכך גם לא הדמויות שלנו. אז זה היה די קל פשוט ליפול לזה. ולמעשה, זה היה פורקן יצירתי עבורי באופן אישי, רק בגלל שהעולם הרגיש כל כך כבד וכל כך לא ידוע, היה לי קל לצלול לתוך הרגשות של בת', אותם רגשות של העולם כל כך לא ידועים. אני לא יודע מה קורה. אני מתמודד עם גזענות, וגם אני מפחד. אז החלק הזה היה קל. זה שונה מאוד מעונה 1 עם כמה זה חשוך. אבל אני דווקא אוהב את החושך.
באיזה ערוץ משחק הפיטסבורג סטילרס
בת' באמת עוברת את זה השבוע. זה כמעט הרגיש כאילו השורות של ליטל אקליפסו לבת' הוסרו ישר מכמה מהשיחות שמנהלים מעריצים רעילים על ליהוק של גיבורי על... האם זה גם הרושם שלך, או שאני לא בבסיס?
לא אתה לא. אני לא חושב שזו הייתה הגישה האישית שלי לזה, אבל עם זאת, אתה צודק. בהחלט אומרים לי את כל הדברים האלה בתגובות באינסטגרם, בהודעות DM, באופן אישי, כל הדברים. אז זו למעשה פרספקטיבה מצוינת ותקיפה. אני כן חושב שזה נכון. עם זאת, המילים שמילוא [שטיין] אמר לי היו מאוד חשובות לי שהן מילים שנאמרו לי קודם. אז הם היו ביטויים שנבחרו במיוחד כדברים שנאמרו לי. אפילו ה-JSA המבוגר יותר ברצף החלומות שבת' עוברת בו ה-JSA הישן באמת מפיל אותה. אלה דברים שנאמרו לי, כמו גם לבת' וגם בדיוק כמו אנג'ליקה. אז כן, כולם היו ממש ממש חשובים. ברור שדברים מרושעים, אבל שהם היו אמיתיים.
עד לנקודה הזאת, אהבתי את זה שלמרות שכל מה שהוא אומר די קודר וזה ממש חופר בדמותה של בת', ברגע שהוא נכנס לגזענות, היא כאילו, לא, אני לא לוקח שום דבר מזה בכלל. ופשוט ממשיך הלאה. נראה שהשורה לקראת סוף הפרק, שבה היא חוזרת אליו ואומרת, אני אוהב להיות שחור, מקבילה הרבה למה שדיברת בגלוי על התוכנית והדעות שלך לגבי היותך גיבור על.
ובכן, תודה שתפסת הרבה מזה. כֵּן. היה לי מאוד חשוב ש[נתפוס] את החוויה של בת' להיות גיבורת על שחורה, וכמה זה יהיה שונה מחבריה [לצוות] ואיך זה ייראה עבורה ועבור חייה. וגם אקליפסו טורפת את הפחדים שלהם, הפחדים הכי גדולים שלהם. ואני חושב שלהיות גיבורת על שחורה זה משהו שבת' חשבה עליו, אבל לא משהו שהיא אי פעם אמרה. אז כשאקליפסו צולל לתוך הפחדים האלה, אנחנו זוכים לראות עולם של מה שהם באמת כל הפחדים הגדולים ביותר של בת'. כי היא כל כך חיובית והיא כל כך אופטימית וכל כך נרגשת להיות חלק מה-JSA. וכל זה לא נעלם, אבל בגלל שהיא באמת עוברת את הסחיטה, אנחנו זוכים לחוות את זה באמת. וכן, אני אישית, הקו I love being Black היה לגמרי אני. אני אקח קרדיט מלא רק בגלל שזה משהו שאני אישית מרגיש.
אני כן אוהב להיות שחור ואני אוהב להיות גיבורת על של אישה שחורה. אני אוהב את מלוא מי שאני ואני אוהב את מלוא מי שהיא בת'. ואני רוצה שאנשים יבינו שבגלל שהיא גיבורת על שחורה, היא הולכת להיות שונה, ובאופן הטוב ביותר ואני רוצה שזה יחגוג. ורציתי שבת' תחגוג גם את זה. ורציתי שאנשים יראו את בת' חוגגת את זה. אז כל ילד שחור, חום, כל צבע שצופה בתוכנית הזו יכול לראות את זה וכולם להיות גאים במי שהם ולאהוב את מי שהם. לפעמים אנחנו יכולים להיות גאים. אולי לא נאהב את זה, אבל באמת רציתי שבת' תאהב את זה. ובאמת רציתי שאנשים יראו שבת' אוהבת את מי שהיא. היא אוהבת להיות שחורה כמו אנג'ליקה. ואני חושב שככה כל מי שאוהב אותי, אוהב אותי. אנחנו אוהבים אותנו על כל מי שאנחנו.
זה מתקשר ממש טוב למה שנראה שקורה בסוף הפרק, איפה, לעומת יולנדה עוברת את החוויה הזו ומוותרת על Wildcat וריק עובר את החוויה הזו ולפחות עכשיו מוותר על להיות Hourman... זה באמת מרגיש כמו הפרק שבו בת' באמת הופכת לד'ר Mid-Nite, כמעט סיפור המקור שלה במובן מסוים. איך זה היה לשחק ברגעים שבהם היא סוף סוף מקבלת את התחפושת הזו ואת הזהות הזו?
בסוף פרק שמיני שבו לבת' יש את הרגע הזה והיא מרימה את התמונה של עצמה וד'ר מקנידר אומר, זה אתה. והיא אומרת, אני ד'ר Mid-Nite. בפעם הראשונה שקראתי את זה התרגשתי כל כך כי זה הרגיש כל כך מקביל. המסע של בת' הופך לד'ר אמצע נייט, אפילו למסע של אנג'ליקה ונכנס לד'ר אמצע נייט. כי אני כן קוראת את התגובות שאנשים כותבים באינסטגרם לפעמים. אני משתדל שלא, אבל אני קורא אותם. ולפעמים את ה-DM שאני מקבל, אני כן קורא. ולפעמים הם מאוד מרושעים, והם לא מאשרים את זה גורם לי להרגיש שמגיע לי להיות גיבור על, שמגיע לי אפילו לשחק את ד'ר Mid-Nite כי אני לא נלחם או אני לא עף או אין לי כוח סופר או שאני לא סופר מהיר.
משחק הכדורגל ביום שני בערב
אז זה היה הרגע הזה עבורה ועבור עצמי שבאמת היה הבעלים של מי שאנחנו ולהיות כמו, זה אני. וגם [צ'ארלס מקנידר] נותן לי את האישור שזה אני, שאני הדוקטור החדש של אמצע הלילה זה מאוד מיוחד. אני מרגיש רגשי רק מלדבר על זה רק בגלל שזה כל כך ראוי וכל כך מרוויח כל כך. וגם, אני חושב שאנשים יכולים לקחת איתם לרגע הזה שבו הם מבינים, הו, בסדר, אני ראוי לזה. זה מגיע לי. בין אם זה להיות גיבור על, בין אם זה שאני שחקן שבא לשחק גיבור על, בין אם זה אתה מרגיש שסוף סוף מגיע לך וראוי לקבל שכר עבודה בעבודה שלך, או לקנות את המכונית שאתה רוצה או לעבור לדירה החדשה. , או בריאות. פנקו את עצמכם בקפה הזה ביום שישי שממש רציתם, או בארוחת הצהריים האהובה עליכם, או בעיסוי. מה שזה לא יהיה, זה רק מזכיר לעצמנו שאנחנו ראויים וראויים לחלומות הפרועים ביותר שלנו.
ואני מרגיש שזה היה הרגע של בת'. כשצילמנו את זה בכיתי. אני חושב שבכיתי שלוש פעמים כשצילמנו את הסצנה הזו, רק בגלל שהרגשתי כל כך רגשית כשעשינו את זה. פשוט להיות כמו, וואו. זה כמעט הרגיש כמו הפעם הראשונה שקיבלתי את השיחה כשגיליתי שהזמנתי את העבודה. ואז זה הרגיש כאילו, הו, אני בעצם מצלם את זה עכשיו. זהו זה. אני למעשה ד'ר אמצע הלילה. אז כן, זה באמת מיוחד.
מהצד השני של הדברים, זו הפעם הראשונה שאני חושב שוב, מנקודת מבט של הצופה, אנחנו זוכים לראות את ההורים של בת' נחמדים אליה במהלך התוכנית, לקראת הסוף. איך זה לשחק מולם כי בכנות יש טעם בסצנת הסנדוויץ' כשהם אומרים שהתגרשנו בגלל בת', איפה שכמעט האמנתי בזה, כי הם היו כל כך גסים איתה בעונה וחצי האחרונות?
[צוחק] כן. זה היה מפחיד. כשקראתי לראשונה את התסריט וקראתי בדיוק את השורה הזו, גם אני האמנתי בזה. חשבתי, מה קורה כאן? תחזיק מעמד. הם לא פשוט יגידו לה את זה. אבל העבודה איתם הייתה כל כך, כל כך נהדרת. גילברט [גלן בראון] וקרון [מור] כל כך כיף והם שחקנים כל כך נהדרים. אני רק מקווה לעבוד איתם שוב. אבל הוריה של בת', מערכת היחסים שלה עם הוריה הייתה מאוד אכזרית. זה לא היה כמו... רוב ההורים לדעתי יתרגשו כל כך שילדיהם ירצו לבלות איתם. וההורים שלי פשוט לא. אז זו הייתה נסיעה פרועה לשחק בת' עם הוריה. ואני גם אוהב שאנחנו זוכים לחקור את הפחד הגדול ביותר עבור בת'. כי היא אוהבת את ההורים שלה כל כך. היא בת יחידה, אז כל מה שיש לה הם באמת ההורים שלה. אתה יודע למה אני מתכוון?
ההורים שלה הם הכל שלה. וכדי שיגידו שהאכזבה הכי גדולה בחייה, אני חושבת שמה שהיא עוברת זה שההורים שלה מתגרשים וחווים את זה או עוברים גירושים, וזה מאוד תקף לבת' להרגיש נסערת ומפוחדת. וילדים כבר מרגישים שזו אשמתם. אז כדי שההורים שלה יאשרו את זה באותו רגע ויגידו, זו אשמתך. אנחנו מתגרשים בגללך, אני חושב שזה הפחד הכי גרוע של כל ילד או אפילו כל אדם. כי אף אחד לא רוצה להרגיש שזה בעצם אשמתו. למרות שאתה יודע או אתה חושב שזה כן, אבל אתה אף פעם לא רוצה שזה באמת יהיה זה.
אבל כן. אז אנחנו זוכים לראות בסוף פרק 8, כל זה היה רק חלום. זה היה פשוט דבר רע שאקליפסו עשה לה וזה לא היה אמיתי. ותודה לאל, כי אני לא יודע איך אצליח... זאת אומרת, הייתי עושה את זה, אבל זה יהיה ממש קשה לשחק את בת' עם ההורים שלי בידיעה שבעצם, אני הייתי הסיבה. זו תהיה סצנה ממש עצובה ועצובה שהיינו מצלמים. אז אני שמח שלא כך זה נגמר.
תוכניות טלוויזיה בשידור חי של Hulu
היית צריך בכלל להתמודד עם כריכי הרימה המגעילים האלה? או שזה היה מקרוב כך שמעולם לא היית צריך לראות אותם?
לא, עשיתי. הם היו על הצלחת שלי ואני החזקתי אותם. ותודה שהעלית את זה. כמעט איכשהו שכחתי את הרימות המדומות האלה כי פשוט שמתי אותן כל כך רחוק במוח שלי, כך שלעולם לא הייתי צריך לזכור את זה שוב. כֵּן. שנאתי את זה. אני לא אוהב רימות. אני לא אוהב באגים. ומצחיק, כי בעצם חשבתי שהם הולכים להיות CGI או משהו. ואז יצא לי להגדיר והם היו כמו, בסדר, אנג'ליקה. אז הנה הסנדוויץ' שלך. הנה רנגל החיות. אני חושב שזה מה העבודה שלה. אני לא בטוח. ואני זוכר שממש הסתכלתי בפניו של ג'ף ג'ונס ואמר, הרימות אמיתיות? והוא אמר, כן, ברור שהם אמיתיים. למה שהם יהיו מזויפים? ואני כאילו, אני לא יודע. אבל למה אתם נותנים לי רימות אמיתיות? לא חשבתי שהם הולכים להיות אמיתיים. חשבתי שהם הולכים להיות מזויפים או משהו.
אבל הם לא היו מזויפים. הם היו 100% אמיתיים. הם היו בצלחת שלי. הם היו עלי. הם נפלו עליי כי הם זזים. זה היה גס. אני לא מעריץ שלהם. התחננתי לעשות פעלולים כל הזמן כי אף פעם לא יוצא לי לעשות פעלולים. והם היו כמו, בלי פעלולים בשבילך, אבל הנה כמה רימות. ואני כאילו, מגניב, לא בדיוק מה שביקשתי, אבל יותר טוב מכלום. אני אקח משהו. דוחה. אז כן, רימות היו אמיתיות, לא אוהדות. אל תאהב אותם. לא רוצה אותם אף פעם. אבל היה כיף במשך שעה. ואז התקלחתי. עשיתי מקלחת ממש נחמדה, ארוכה וחמה אחרי זה.
אני מבולבל לגמרי עכשיו, אבל תודה, אני מעריך את המידע. מאז שבת' גילתה, לפחות חלקית, איך להשיב מלחמה נגד אקליפסו, עד כמה היא תהיה מכרעת כדי בסופו של דבר כנראה לנצח אותו בסוף העונה?
מתי יוצאת העונה השלישית של דיקינסון
מאוד חשוב. אני חושב שאנשים באמת יזכו לראות כמה בת' באמת חשובה ל-JSA בגלל זה. כי יש לה קשיחות מנטלית ורגשית שחסרה לחבריה לקבוצה ושהם למעשה נפלו כשזה הגיע לאקליפסו שניסה לעקוף אותם. ואקליפסו למעשה הצליחה לעקוף את חבריה לקבוצה, אבל הוא לא הצליח לעקוף את בת'. אז אני חושב שתהיה הגדרה חדשה למה זה חוזק כי אנשים מכנים לעתים קרובות את בית קפלה חלשה מאוד. הם אומרים שהיא החברה החלשה ביותר ב-JSA. אבל אני חושב שהכל מבוסס על דעה. אני לא חושב שכוח הוא תמיד כמה מהר אתה רץ וכמה אתה חזק וכמה חזק אתה יכול להכות. לפעמים אני חושב שהכוח שלך באמת נובע מכמה חזק נפשית אתה יכול להיות כשאתה עומד מול הפחדים הכי גדולים שלך.
ואני חושב שבת' באמת מראה בפרק 8, כמה היא חזקה. והקשיחות המנטאלית שלה היא כל כך חשובה לצוות שאנחנו זוכים לראות את זה באמת, במיוחד בגמר, איך היא יכולה לעזור לקבוצה שלה כשהיא מתמודדת עם הקרב הכי גדול שכנראה יהיה להם אי פעם.
ראיון זה נערך לצורך הבהירות והאורך.
Stargirl של DC משודר בימי שלישי בשעה 20:00 ב-CW.
איפה לצפות Stargirl של DC