הדרמה משנת 2014 שחור או לבן - טרי בנטפליקס - הוא הסרט האחרון בקריירה יוצאת הדופן של מייק בינדר. הוא עשה לעצמו שם בשנות התשעים כמנהל קומדיות ( בלנקמן , פורפליי ) לפני שעוברים לפיתיון פרס AARPie כמו למלוך עליי והעבודה הטובה ביותר שלו, הפוך של הכעס . כמו הסרט האחרון, שחור או לבן מככב את קווין קוסטנר כמי ששותה ושותה, וכשהוא לא שותה, הוא כנראה מגניב משקה. את נייר הכסף שלו מגלמת אוקטביה ספנסר, ולכן אנו מקבלים את כותרת הסרט. כן, זה מטפל בעניין המסובך של פער גזעי. האם זה עושה זאת במיומנות זו השאלה.
שחור או לבן : להזרים אותו או לדלג עליו?
התמצית: אליוט אנדרסון (קוסטנר) יושב מסנוור במסדרון בית החולים. הוא צריך גילוח. הוא זקוק לחיבוק. הוא צריך לשתות. אשתו זה עתה נפטרה בתאונת דרכים. חברו ועמיתו למשרד עורכי הדין ריק (ביל בר) מנחם אותו. אליוט הולך הביתה לבית עורכי הדין הענק שלו עם מקרר כל כך רחב שאתה עלול לטעות בזה בדלת מוסך. הוא מחובק על ידי עוזרת הבית, תופס את בקבוק הוויסקי, שופך שני נוקשים גדולים ויוצא ליד הבריכה ומעל כותרת המשנה, בהשראת אירועים אמיתיים (מה שכמעט הופך את זה לסירות - מבוסס על סיפור אמיתי, כמובן - סרט). הוא מתעורר בעניבתו ובערפל הנגאובר. נכדתו אלואיז (ג'יליאן אסטל) צריכה להגיע לבית הספר. הוא מתקשה להבריש את תלתלי האפרו שלה ואז הולך לאיבוד בדרך. הוא מבריק את היעדרה של סבתה האהובה, ואז פונה הביתה כדי לטפס חזרה לבקבוק. עד שהוא צריך לאסוף את אלואיז, הוא משוחרר. ריק מסיע אותו. הוא מביא את הבשורה לילדה והם יושבים על ספסל ובוכים.
בואו נתעדכן במי ובמה למה ולמה. אלואיז בת שבע, אולי שמונה. אליוט וקרול (בגילומה של ג'ניפר אהל ברצפי חלומות) גידלו אותה, מכיוון שבתם נפטרה בגיל 17 בזמן שילדה את אלואיז. אבי הילדה רג'י (אנדרה הולנד) היה AWOL כבר שלוש שנים; הוא איש שחור, בן לשעבר ומכור לסדק מדרום מרכז לוס אנג'לס. אמו של רג'י, רואנה (ספנסר), הייתה ידידה עם קרול, ולכן יש לה יחסים טובים עם אלואיז. אבל אליוט פשוט לא ממש אוהב את רואנה, אני חושב בעיקר בגלל שהוא מאמין שהיא חסרת מושג לגבי איזה בן אדם נורא בנה. מובן שהיא רוצה לראות את אלואיז בתדירות גבוהה יותר - לרוונה יש רשת גדולה ואוהבת של חברים ומשפחה שהיא מאמינה שהילדה תרוויח ממנה. אליוט הוא בעדה תחת, ואף גרוע מכך כשהיא מציעה לקחת משמורת משותפת על הילד. כשהיא מציעה שהוא אולי לא חושב מאוד על אנשים שחורים באופן כללי, הוא ממריץ. אז היא מפעילה מאבק משפטי, מול אחיה עורך הדין ירמיהו (אנתוני מקי), שרוצה מיד לתייג את אליוט כגזען.
בינתיים, אליוט זקן מדי (או שיכור מדי) בכדי להבין את שיעורי הבית של אלואיז, ולכן הוא שוכר את דובאן (מפו קוהו) תחילה כדי להדריך אותה, ואז להסיע אותו מסביב (כי הוא שיכור מדי). הוא באמת אוהב את נכדתו והיא באמת אוהבת אותו (למרות היותו שיכור תמיד). לאליוט יש הרגל גרוע לקום בבוקר ולמלא את כוס הקפה הגדולה מאוד שלו עם עורך דין יקר של בחורים לבנים - הוא אפילו שיער על הכלבים ביום הראשון של בית המשפט. רואנה שואפת למשמורת מלאה. אליוט מבקש לשמור על משמורת מלאה. ריק אומר לאליוט להירגע מהשתייה, אבל בכל צילום של סלון הבחור, עגלת האלכוהול תופסת 75 אחוז מהמסגרת. ואז רג'י מופיע, ואם חשבת שאליוט היה בחור זועם לפני כן, עדיין לא ראית כלום.
צילום: אוסף אוורט
באילו סרטים זה יזכיר לך ?: שחור או לבן נוחת איפשהו בין לבין העזרה ו הפוך של הכעס . כמו כן, אתה יודע איך סיפור נישואין היו הסצנות האלה ששני הצדדים בהליך הגירושין נפגשו עם עורכי הדין שלהם, שגילמו ריי ליוטה ולורה דרן, ומאוחר יותר אלן אלדה, והם היו מהסצינות הטובות ביותר בסרט? נו, שחור או לבן יש סצינות דומות, אבל הן ההפך מהסצנות הטובות ביותר.
ביצועים שווה צפייה: קוסטנר יכול לעשות את הארכובה הזו עם קול החצץ בקול שינה, ובאטלר מביא אנרגיה אבל הדמות נכשלת בה. כשהשופטת המפקחת על מאבק המשמורת, פאולה ניוזום ממחישה את הגישה הלא מתיישבת עם זה, ומנצלת את המיטב מסצינותיה המעטות.
דיאלוג בלתי נשכח: ריק ואליוט מעריכים את התנגדותם המשפטית:
ריק: לבחור הזה יש כמו שש דרגות שונות!
אליוט: אתה יודע כמה מעלות יש למדחום פי הטבעת שלך בבית, ריק?
מין ועור: אף אחד.
הטייק שלנו: אני לא בטוח אם התסריט הזה זקוק לכתיבה מחודשת או אם רק צריך לזרוק אותו פנים אל המגרסה. זהו סיפור רדוד ומוזר באופן מוזר, המסופר מנקודת מבטו של אליוט, אף על פי שלעולם איננו מקבלים תחושה מי הבחור מתחת לראגוליזם המבעבע שלו, איך הוא היה לפני שאשתו מתה, איך הוא היה לפני שמתה בתו, האם הוא עורך דין טוב או שהיה בעל טוב, למרות שהוא מגלה חיבה אמיתית לנכדתו. אנשים סבירים יסכימו שלתת לאלואיז להיות עם משפחתה החמה, התוססת, נוטה מוזיקלית, מכילה, אוהבת כיף, יהיה דבר טוב, אך אליוט כנראה מעדיף להשאיר אותה בבית הקריר והענק שלו איתו, עוזרת הבית, לפעמים מורה מטופש חביב ותמיד הרבה מקום ריק וריק.
אבל הוא מבקר בביתה של רואנה ומקמט את אפו בכל השמחה. למה? בגלל שכולם שחורים? בגלל שכולם קשורים לרג'י, האיש שהוא שונא בתשוקה ומאשים את מות בתו? האם זהו סרט על צער? זעם? הִתמַכְּרוּת? גזענות? כן ולא. כן, כי האלמנטים האלה קיימים. לא, כי הם נזרקים באקראי, כאילו בינדר מעלה נושאי שיחה אבל אף פעם לא מתייחס אליהם באמת. הסרט מתנדנד בצורה מסוכנת על סף קלישאות של מושיעים לבנים, ומציג סטריאוטיפים רק כדי שניתן יהיה לערער אותם - למשל, רואנה, שגרה בסמוך לבית סמים מחמיר, אבל ביתה צבעוני ומרווח והיא מפעילה שישה עסקים מחוץ המוסך שלה. בינדר טורח על מנת להשוות את התמכרותה של רג'י לסד האלכוהוליזם של אליוט, וכן, שניהם מטרידים, אך הוא בקושי מעלה את הרעיון שאחד שזור עמוק בפרספקטיבות גזעניות על הקהילה השחורה, והשני הוא התמכרות מקובלת חברתית. בחור לבן יכול לברוח מבחינה פונקציונאלית ועדיין להיות עשיר וחזק.
הדבר המטורף הוא, שחור או לבן חוסר הרגישות התרבותי הוא מרכיב אחד בתסריט מבולבל להפליא. זהו בלגן חסר מושג של רעיונות מימיים שנמרחו על פני המלודרמה המשפחתית והסצינות באולם בית המשפט מנוקדות ביריות תגובה. זה טוען למחצה כי עורכי דין הם הרעים האמיתיים, באמצעות סצנות גב אל גב בהן הצוות המשפטי בהתאמה של כל אחד מהצדדים דוחף את אליוט ורואנה לקבל מכוערות בזמן שהם נראים חוששים - ואז לעולם לא באמת בוחנים את חששם. והאם אנחנו באמת קונים את הסכסוך העיקרי בכל מקרה? העוינות בין אליוט לרואנה היא מבליעה. הוא קיים רק כך שהסרט יכול להתקיים. הסיפור רצוף קונצרטציות ועטוף בסדרת קיצורי דרך נרטיביים כל כך מדהימים, כאילו בינדר החליף את מוחם של כמה דמויות פשוטים יותר כדי שיוכל להגיע למסקנה מזויפת ומסודרת. ספנסר מקבל נאום וקוסטנר נאום ושניהם ברצינות כתוב בלתי נמנעים במקום קריאות לבבות של בני אדם הגונים - קרא: דמויות משכנעות - עם פגמים. אני לא לגמרי משוכנע שאליוט הוא אפילו בן אנוש הגון למרות התעקשות הסרט. למעשה, אני לא משוכנע על ידי כל אחד מהחזירים האלה.
אה, ואגב, מה אלואיז המסכנה חושבת על כל זה? מי יודע. היא דמות שאינה צריכה להיות הדמות החשובה ביותר.
השיחה שלנו: דלג על זה. שחור או לבן הוא נורא בעיקר. יש לזה מה לומר, אממ, דברים ודברים, אבל לא יודע בדיוק מה זה.
ג'ון סרבה הוא סופר עצמאי ומבקר קולנוע שבסיסו בגרנד ראפידס, מישיגן. קרא עוד על עבודתו ב johnserbaatlarge.com או עקבו אחריו בטוויטר: @ johnserba .